קינצוגי או חיבור בזהב (קין=זהב צוגי:חיבור) הוא תחום התמחות באומנות יפנית מסורתית, אשר הפך נפוץ החל מהמאה ה-16 ובו מתקנים כלי חרס שבור בעזרת אורושי (漆 Urushi)אשר הינו שרף של עץ (Toxicodendron vernicifluum) והוא אשר עומד במרכז כל שלבי התהליך בשילוב של חומרים טבעיים נוספים. בסיום התהליך זורים זהב על חיבורי השברים.
בניגוד לגישה המערבית, אשר שואפת בעת תיקון כלי שבור להגיע לשחזור הכלי למצבו המקורי כאילו מעולם לא נשבר, קינצוגי מדגיש, מאיר ומתפאר בסימני השבר ונותן כבוד ל "סיפורו" של הכלי ולדרך אותה עבר.
קינצוגי הינו חלק מתפיסת הואבי סאבי (侘寂)אשר מתרכזת בקבלת הארעיות וחוסר שלמות, וכך החפץ "הפגום" הופך למושלם בשל היותו לא מושלם.
מהו אורושי?
לשרף של עץ האורושי שימושים רבים אשר עומדים במרכז התרבות היפנית המסורתית. הוא בעל יכולות הדבקה, כמו גם ציפוי עמיד.
כאשר אורושי מתקשה הוא מפתח עמידות אשר יכולה להחזיק למאות שנים ויותר.
אורושי מכיל חומר בשם "אורישול" אשר בריאקציה עם חמצן מתקשה בתהליך של פילמור חמצוני. האורישול אחראי גם לברק הנוצר בתהליך.
ייבוש אורושי דורש תנאים מבוקרים של לחות וטמפרטורה. זהו תהליך הדרגתי שלוקח זמן ולא ניתן לזרזו. בין שלבי התהליך הכלי נכנס לפורו: ארון עץ בד"כ, עם מד לחות וטמפ'. הלחות מושגת בעזרת קערת מים, או מגבת ספוגה במים על מנת להגיע ל 70-80% לחות. טמפרטורה של 20-30 מעלות צלזיוס מושגת בד"כ בעזרת נורה או מקור חום אחר.
כך אנו שומרים על תנאים קבועים לאורך כל השנה ובאופן בלתי תלוי בעונה או באיזור בו אנו חיים.
אורושי נבדל באיכותו על פי קריטריונים כמו העונה בה הופק מהעץ, האם הופק מהגזע או הענפים כמו גם שיטת הסינון אותה עובר. אורושי סיני נחשב לפחות איכותי מיפני מאחר ועובר תהליכי איסוף וסינון פחות קפדניים.
יש לציין שהאורישול הינו חומר אלרגני אשר יכול לגרום לגרד או פריחה אצל חלק מן האנשים, לכן העדיפות היא לעבוד עם כפפות.
תהליך איסוף האורושי הינו מורכב. לוקח בממוצע 12 שנים עד שהעץ בוגר מספיק על מנת לאסוף ממנו את השרף, וגם לכך, מספר שנים מוגבל וניתן להפיק 250 מ"ל אורושי בלבד מכל עץ. האורושי נחשב לאחד החומרים הטבעיים הכי עמידים שיש, ולכן מתאים לתיקון וציפוי כלים ויחזיק לאורך זמן רב.
